אמיר בולצמן ניסה לכתוב פוסט על כמה שכיף לו להיות הסאונדמן שמסנג'רים אותו כל הזמן וכמה שהיה לו כיף להופיע במסגרת ההרכב סאבג'אנק, אבל בסופו של דבר, אחרי התחבוטיות קשות, הוא נכנע לשדים הפנימיים שלו ולמבוכה ולא כתב כלום.
נמושה.
בהזדמנות זאת ברצוננו להודות רבות לאמיר בולצמן על המאמץ שהוא משקיע בלהפעיל את הסאונד שבלעדיו כנראה היה כושל, וכמובן על ההופעה שלו.
(אוגר)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה