בין שברי המכון לסיבים שהיה פעם בית ספר טמפלרי. בין קשתות ופסיפס שחלפו מין העולם והפכו לשברירים עדינים של דבקים פלסטיים, חומרי גלם ומעבדות לעיבוד עורות וכו' - הבית אינו ריק. הוא חי את עצמו מחדש מנגן, מצייר, צובע ובעיקר פורח.
בחוץ הטרקטורים כבר עובדים ועוד שניה הוא הולך לטבוע בתוך ערימה של מלונות רבי קומות שיבלעו אותו באופן שהינו כמעט ומוחלט.
שלושה ימים של הזיה בבית שאינו ריק אלא מלא בטוב ואינו מוכן לפול אל מול הטרקטורים של הטייקונים.
מדונה
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה